ב- 10.10.23, שלושה ימים אחרי שפרצה מלחמת "חרבות ברזל", נשא נשיא ארה"ב ביידן, נאום תמיכה בלתי מסוייג בישראל ובמלחמתה בכוחות הרשע החמאס ימ"ש.
הנאום הוא לפנתיאון וראוי שייכנס לספרי ההיסטוריה המתארים את מלחמת בני אור בבני חושך.
אני רוצה להתייחס לנאום הזה, שהשאיר אותי פעורת פה, לא מעט בשל אופן העברת המסרים והרטוריקה בצורה מושלמת וכיצד התחברו עם הכאב ועם תמיכתו הבלתי מסוייגת בלגיטימציה של ישראל (ולא רק) להגן על עצמה (ולא רק) ועל ערכי הדמוקרטיה (באזורנו ואף מעבר לכך).
העברת מסרים מושלמת
📍 פנייה רגשית: נאומו של ביידן טעון רגשית, במטרה להתחבר לקהל ברמה האנושית, האוניברסלית. הוא מדבר על הרוע המוחלט של ההתקפות, על טבח האזרחים ועל האבדות הבל יתוארו שספג עם ישראל. שפה רגשית זו נועדה לעורר תגובה רגשית חזקה ולבנות אמפתיה.
📍 בהירות וישירות: הנשיא מאוד ברור במסריו: "אנו עומדים לצד ישראל". אמירה ישירה זו אינה מותירה מקום לעמימות ומחזקת את מחויבותה של ארצות הברית לישראל.
📍 חזרתיות והדגשה: הנשיא חוזר על מספר מילים וביטויים פעמיים. We stand with Israel. החזרתיות עם פאוזה קצרה בין המילים גורמת להעצמת המסר.
📍 עליונות מוסרית: ביידן מעמת את פעולות חמאס עם עקרונות מדינות דמוקרטיות כמו ארה"ב וישראל, תוך שימת דגש על שלטון החוק והזכות להגנה עצמית. זה קובע את המסגרת המוסרית שבתוכה פועל הנאום, זה מגדיר את ההקשר שלו.
📍 סיפורים אישיים שמגבירים אותנטיות והזדהות: ביידן חולק את ניסיונו האישי ושיחותיו עם מנהיגים ישראלים מהעבר, מה שהופך את הנאום למזוהה ואותנטי יותר. הסיפור של הפגישה שלו עם גולדה בשנת 1973, כשהוא סנאטור צעיר והיא רוה"מ, מתמצת את מהות כל הנאום.
📍 קריאה לפעולה: הנאום אינו רק תיאורטי, אלא גם מכתיב. ביידן מדבר על הצעדים המיידיים שארה"ב נוקטת, כמו הגדלת הסיוע הצבאי לישראל. זה נותן לנאום גושפנקה מעשית, פרקטיקה.
📍 התאמה למצב הרוח: העברת מסרים לא היא רק עניין של בחירת המילים הנכונות, אלא גם הבנה עמוקה של המציאות הרגשית שבה נמצא הקהל. כל דובר, אפילו ברמות הגבוהות כמו נשיא ארה"ב, צריך להיות מודע לאנרגיה השוררת בחברה והלך הרוח הכללי. רק כשהוא מצליח "לתפוס" את המצב הרגשי של הקהל ולהתאים לכך את נאומו, הוא יכול ליצור אפקט מרשים ולהשפיע באמת על המאזינים לו.
מכשירים רטוריים
מכשיר רטורי הוא טכניקה שמשמשת להגברת השפעת הדיבור או הכתב על הקורא או המאזין.
מכשירים רטוריים יכולים לשפר את הבנת הקהל, להגביר את העניין ולהפוך את התוכן למשכנע יותר או למרגש יותר.
אז באיזה מכשירים רטוריים השתמש ביידן בנאומו?
📍 חזרה: ביטויים כמו "אנו עומדים לצד ישראל" ו- DON'T שייזכר לדורות, חוזרים על עצמם לשם הדגשה וכדי להפוך את המסר לבלתי נשכח.
📍 אנאפורה: השימוש באותה מילה בתחילת הסעיפים הבאים, למשל, "זה טרור", "זהו מעשה של רוע מוחלט", עוזר להבהיר את הנקודה.
📍 פאתוס: הנאום עמוס בשפה רגשית שמטרתה לעורר את רגשות הקהל, כמו "הורים נטבחים בגופם כדי לנסות להגן על ילדיהם".
📍 אתוס: ביידן מבסס את אמינותו על ידי שיתוף חוויות העבר שלו ועל ידי הצהרה על הפעולות שממשלו נוקט.
📍 לוגואים: ביידן מציג טיעונים הגיוניים מדוע הטרור אינו מקובל ומדוע לישראל יש זכות להגן על עצמה.
📍 שפת גוף שתומכת במסר: עומד בפוזיציה רחבה שתופסת מקום גדול במרחב. הידיים פרוסות בבטחון על הקתדרה, מיישיר מבט קדימה למצלמה, הבעות פנים ושפתיים קפוצות במקומות הנכונים. כל אלו מעצימים עוד יותר את המסר הנוקב והישיר.