למה המרצה הפסיק לדבר באמצע?

יושבים בהרצאה על נושא כלשהו ופתאום- שתיקה.

המרצה מפסיק את שטף הדיבור.

הוא עושה משהו בשתיקה הזו. אם הוא מול קהל, הוא הולך כמה צעדים על הבמה. בשתיקה. כאילו הוא חושב על משהו.

אם הוא בחדר עם אנשים, הוא מעביר מבט על המשתתפים.

אנשים בקהל נדרכים. מה קורה? הוא שכח מה רצה לומר? אולי התבלבל?

הנה הסיבות שלדעתי כדאי להשתמש בהפסקה ברצף הדיבור במהלך הרצאה:

🧡 כאשר מישהו מדבר ברצף מבלי לעצור, לאנשים יכול להיות קשה לעמוד בקצב ולהבין את החומר, במיוחד אם הנושא מורכב. ההשהיה מאפשרת לקהל לקחת רגע לחשוב על מה שנאמר ולהרהר במשמעות. זה יכול לעזור לנו, כמציגים, לעזור למשתתפים לוודא שהמידע מובן ונשמר.

🧡 השהיה מאפשרת לנו כמרצים לארגן את המחשבות והרעיונות. תוך כדי דיבור, קל לנו להיסחף ולאבד לפעמים את המבנה הכללי של המצגת. ההשהיה מאפשרת לנו לקחת צעד אחורה ולחשוב אם אנחנו באמת בכיוון של מה שרצינו לומר.

🧡 שינוי קצב הדיבור יכול להפוך את המפגש ממונוטוני למעניין.

🧡 אספקט נוסף ואהוב עלי במיוחד הוא שניתן להשתמש בפאוזה כדי להדגיש משהו, ליצור סקרנות, שאלה. דמיינו שהמרצה מדבר, מדבר, מדבר ואז משהה רגע. שקט משתרר. המשתתפים מבחינים בשינוי- זה מיד מכניס למחשבה- מה קרה? הוא עצר כי הוא שכח? מה הולך לקרות עכשיו? זה "אוסף" בחזרה את תשומת הלב של המשתתפים ומחזיר אותם לפוקוס.


השהייה במהלך הרצאה היא היבט חשוב של תקשורת יעילה. טריק קטן שיכול לעשות הרבה דברים טובים במהלך הרצאה.

בהצלחה!!

דילוג לתוכן