רוב המצגות שמגיעות אליי מלאות בידע. טבלאות. נתונים. גרפים. עשרות שקפים שמוכיחים שהעבודה נעשתה.
אבל רגע לפני שמרימים ידיים מול עוד מצגת עמוסת דאטה, כדאי לעצור ולשאול:
האם היא באמת מעבירה תובנה, או רק מציפה מידע?
מה ההבדל בין ידע לתובנה?
🔹 ידע הוא מה שנאסף: מספרים, סטטיסטיקות, דוחות, סקרים, מגמות.
🔹 תובנה היא מה שמזוקק: הבנה עמוקה שמובילה לפעולה, להחלטה או לשינוי תפיסה.
ידע הוא הבסיס, תובנה היא הערך.
במצגת עסקית, הידע הוא אמנם הבסיס, אבל בלי תובנות הוא בעצם רעש.
הצוות עבד קשה, אסף נתונים, ערך ניתוחים, הפיק שקפים.
אבל כשהמנהלים יושבים מול המצגת, הם שואלים את עצמם דבר אחד:
מה זה אומר לנו? מה המשמעות כאן? מה אנחנו אמורים לעשות עם זה?
ופה בדיוק מתחילה העבודה האמיתית.
שלוש שאלות שעוזרות להפוך ידע לתובנה במצגת
- מה המסר המרכזי של השקף הזה?
אם אין תשובה ברורה- כנראה שיש פה ידע, לא תובנה.
- למה זה חשוב למי שיושב מולי?
הנתון מעניין, אבל מה ההקשר העסקי? איך זה משפיע על קבלת החלטות?
- מה אני רוצה שיקרה בעקבות השקף הזה?
תובנה טובה תמיד תוביל להחלטה, שאלה חדשה או כיוון פעולה.
דוגמה מתוך עבודה עם לקוחות
בפרויקט מול הנהלת חברה גדולה בתחום הפארמה, קיבלתי שקף שמכיל 12 גרפים (!!!), כל אחד עם נתוני מכירות של קטגוריה אחרת.
הדאטה היה מרשים. אבל כששאלתי את הצוות "מה הסיפור פה?", התשובה הייתה "הכל חשוב".
אז הפכנו את השאלה: מה הדבר האחד שאתם רוצים שהמנכ"ל ייקח מהשקף הזה?
וכשהתשובה התבהרה, יצרנו שקף אחד, עם תובנה אחת, שהובילה לשינוי אסטרטגי בתמחור.
למה זה משנה?
כי במצגת עסקית, העומס לא מרשים, הוא מטשטש.
הקהל/ המשתתפים לא מחפשים לראות כמה אתם יודעים, אלא מה למדתם מזה עבורם.
What's in there for them
וזה בדיוק המקום שבו אנחנו נכנסים לזקק את הרעש למסרים ברורים ולבנות מצגת שמייצרת השפעה אמיתית.
בהצלחה !!
