מה עושים מול קהל שאינו קשוב?

לפני כמה חודשים בטיול בחו"ל, נתקלנו בלהקה שניגנה ברחוב.

מוזיקה מעולה, מרגשת. עמדנו להקשיב והסתכלתי גם על שאר האנשים שהיו שם.

חשבתי לעצמי על קהל כזה- אקראי, אף אחד מהם לא קנה כרטיס להופעה, לא בטוח שאוהבים את סוג המוזיקה הזו, לא בטוח שיודעים להעריך את איכות המוזיקה.

כמה אומץ נדרש להופיע מול קהל שהזדמן לשם במקרה והוא לא בהכרח קשוב ורגיש.

זה יכול לקרות גם לנו, כשאנחנו פוגשים בשגרה שלנו קהל משתנה ולא צפוי, שאינו בהכרח קשוב אלינו.

אז מה עושים?

אם אתם מוזיקאים, כנראה שאומץ זאת התכונה שהכי תידרש לכם כדי לצאת לרחוב ולנגן ככה.

אבל אם הסיטואציה היא של העברת מסרים, למשל בפרזנטציה או הרצאה או אפילו פגישה עיסקית שבה אנחנו מזהים שהקהל לא קשוב אלינו, אני יכולה לחשוב על כמה דברים שאפשר לעשות:

1. לחפש קשר עין עם מישהו אמפטי-

זה יוצר תחושת מעורבות ומשיכה, ועוזר למשוך את תשומת הלב של המשתתפים. כדי להגביר אצלנו תחושת בטחון, מומלץ להתמקד בדמות אמפטית אחת לפחות (למשל מישהו שמהנהן או מחייך לעברנו).

2. להשתמש בסיפור או בדוגמא מהחיים-

אנשים אוהבים סיפורים, זה ישר מחבר את המשתתפים והופך אותנו ליותר אטרקטיביים.

3. להפוך את המצגת לאינטראקטיבית-

במקום שרק אנחנו נדבר, בואו נהפוך את זה לדיאלוג- לשאול את הקהל שאלה, לעשות פעילות קבוצתית קצרה, אלו דברים שיכולים לעורר עניין ולשמור על תשומת לב.

4. ללמוד מהתגובות של המשתתפים ולעשות התאמות על המקום-

אם אנחנו רואים שמשהו לא עובד, אנחנו עושים שינוי או התאמה על המקום.

אנחנו צריכים לזכור שהעיקר הוא להעביר את המסר שלנו בביטחון ובאומץ, גם אם הקהל אינו בהכרח קשוב מלכתחילה. כן, לא תמיד זה פשוט, אבל אני מאמינה שזה אפשרי.

חדש! חדש!

קורס דיגיטלי לבניית מצגות

מתאים לכל מי שעומד מול קהל,
מרצה, מנחה או מציג

כלים פרקטיים לארגון תוכן חכם
ועיצוב מצגות מרהיבות שתיצרו בעצמכם!

דילוג לתוכן