מארק טוויין

הייתי כותב לך מכתב קצר יותר, אבל לא היה מספיק זמן.

מארק טווין 1835-1910

לא מזמן נתקלתי בציטוט הזה, שמיוחס למארק טווין, סופר שחי לפני יותר מ- 100 שנה וכתב כמה ספרים קלאסיים.

ברור שמיד זה התחבר לי לנושא דיוק המסרים במצגות עיסקיות. אבל יחד עם זאת, זה גם הפתיע אותי.

למה?

המציאות העכשווית מאלצת אותנו למקד ולדייק את כל מה שיש לנו לומר בגלל קצב חיים משוגע, עומס מטורף של מידע וגירויים שאנחנו חשופים אליהם כל הזמן, ממש כל הזמן.

הציטוט של מארק טווין מלפני יותר מ- 120 שנה פחות מתחבר לי לתקופה של תחילת המאה ה- 20, כשהטכנולוגיה "המתקדמת" ביותר היתה רכבות קיטור (במקום סוס ועגלה) ופסי ייצור המוניים (במקום סדנאות מקומיות של בעלי מקצוע).

ואז עולה הי השאלה מה הלחץ? למה לא היה לו זמן? למה הייתה שאיפה לקצר? סביר להניח שהזמן שלהם התנהל אחרת, הקצב היה רגוע יותר, איטי יותר, בלי רשתות חברתיות, לכאורה לא היו אז הסחות דעת כמו היום.

אני לא היסטוריונית ולא באמת יודעת לענות על השאלה הזו. אולי הוא נאמר בגלל חיים שהיו קשים יותר, תנאי המחיה לא אידיאליים (בלי מזגן, בלי מחשב, בלי טלפונים ניידים), אולי כל צורת החיים שהיתה פשוטה יותר גרמה לרצון להגיע מהר לשורה התחתונה מבלי ללכת סחור סחור ולסבך עניינים.

צודק מארק טווין, כדי ליצור מסר קצר צריך זמן. זמן חשיבה לזקק כל מילה, לדייק אותה. ליצור ודאות שמי שמקבל את המכתב יבין בדיוק את כוונתנו. לפעמים זה לא פשוט וצריך לגלגל את זה בראש, לחזור על מה שכתבנו, לקרוא את זה שוב. לשייף את זה עוד יותר. שוב ושוב עד שזה יושב בול.

אז הנה שיתפתי אתכם בממתק, מחשבה קטנה שלי בנושא דיוק מסרים וסטוריטלינג. יש דברים טובים שרק משתבחים עם הזמן, כמו הציטוט הזה של מארק טווין.

דילוג לתוכן