שתי שפות, מסר אחד- איך להתאים את השפה לקהלים שונים במצגת או במסמך עסקי

בשבוע האחרון עבדתי עם לקוחה על מסמך שיווקי.
שני עמודים, לא יותר. הסבר על מהות החברה, מי הם ומה הם עושים.
אבל המסמך היה צריך לשרת שני קהלים שונים, כלומר אותה מהות, אותה חברה, שתי גרסאות תוכן שונות.

בגרסה אחת דיברנו עם אנשי מקצוע מהתחום- כאלה שמכירים את המונחים, מבינים את השפה ומחפשים דיוק.
בגרסה השנייה דיברנו עם קהל עסקי- אנשים שמעניין אותם הערך, לא המפרט. איך זה עוזר להם? מה זה פותר להם?

למה בעצם צריך לדבר בשתי שפות שונות על אותו דבר?

שאלה מצוינת.
התשובה פשוטה רק לכאורה:
כי שפה, זה לא רק אוסף מילים. זו דרך הסתכלות והבנה עמוקה מה הצד השני רוצה לשמוע.

כשאנחנו מדברים עם קהל, אנחנו לא רק מעבירים לו מידע, אנחנו מזמינים אותו להיכנס לעולם שלנו. והדרך שבה אנחנו מדברים קובעת אם הוא ייכנס או יישאר בחוץ.

אותה חברה יכולה להיות “מובילה טכנולוגית בתחום פתרונות הדאטה האנליטית”
או “מקום שבו נתונים הופכים להחלטות טובות יותר”.

אותו דבר, אותו שירות, אותה חברה, אבל ההצגה היא בשתי דרכים שונות לגמרי, כדי לגרום לקהל להבין על מה מדברים. כי כל קהל חושב אחרת, מחפש אחרת, נוגע בעולם אחרת.

כשהשפה לא מתאימה, המסר הולך לאיבוד

לפעמים מצגת או מסמך נראים מושלמים, אבל משהו בהם לא יושב 100%.
לא בגלל עיצוב, לא בגלל מבנה, אלא כי השפה לא מדברת באותה טונציה כמו הקהל.

הנהלה בכירה, לדוגמה, לא רוצה לקרוא על “ארכיטקטורה מודולרית של מערכת”.
היא רוצה לדעת איך זה מייעל תהליכים, איך זה חוסך כסף, איך זה מקצר זמן.
מצד שני, לצוות טכנולוגי עדיף לא לזרוק סיסמאות. הם רוצים לדעת מה באמת קורה מאחורי המסך.

כשאנחנו לא מתאימים את השפה, אנחנו בעצם משאירים את המסר שלנו בחוץ, מחוץ לעולם המושגים של הקהל.

ההבדל הקטן שעושה את כל ההבדל

המעבר בין שתי שפות לא נועד "לרצות" אף אחד, הוא נועד להיות מדויק.

לדבר בשפה של מי שמולך זה ביטוי של הקשבה, לא של מניפולציה. זה להראות שאתה מבין את הצרכים שלו, שאתה מבין איך הוא חושב ומה מניע אותו לפעולה.

זו גם הסיבה שמצגות פנים-ארגוניות צריכות להיבנות אחרת ממצגות שיווקיות. לא כי המסר משתנה, אלא כי הקהל משתנה. והשפה היא זו שמתרגמת את הכוונה שלנו למשהו שהצד השני מסוגל לשמוע.

שתי שפות, מטרה אחת

אז למה באמת צריך לדבר בשתי שפות שונות?
כי אנחנו לא מדברים על עצמנו – אנחנו מדברים עם מישהו. וכל מישהו כזה שומע אחרת, חושב אחרת, מפרש אחרת.

התפקיד שלנו הוא לא לבחור שפה “נכונה”, אלא לבחור שפה שמדברת אליהם.
ברגע שאנחנו עושים את זה, המסר עובר חלק, מדויק, ומפסיק להישמע כמו שיווק, מתחיל להרגיש כמו הבנה.

אם גם אתם מתמודדים עם המסר שלכם לשני קהלים שונים, אני מזמינה אתכם לחשוב לא רק מה אתם רוצים לומר, אלא באיזו שפה הקהל שלכם צריך לשמוע את זה.
כי בסוף, כל מצגת, כל מסמך וכל משפט – מתחילים באותה שאלה: מי שומע אותי עכשיו?