כתבתי פה כבר כמה פעמים על הנשיא דונלד טראמפ בכמה הזדמנויות.
היום אני רוצה להחמיא לו ולהראות לכולנו מה אפשר ללמוד מהנאום שלו הלילה על העברת מסרים אפקטיבית.
אפשר לאהוב אותו או לא ואני לא יודעת אם הנאום הזה יכנס לפנתיאון הנאומים שעיצבו את העולם, אבל כשמדובר במציאות הנוכחית, שבה אנחנו רואים על המסך מה קורה בכל מקום בעולם באונליין, כשהזירה היא לא רק שדה הקרב הפיזי, אלא גם ברשתות חברתיות, באמנות של להשפיע דרך מילים, טראמפ יודע בדיוק מה הוא עושה.
הנאום הדרמטי שלו הלילה (22.6.25), שבו הכריז על תקיפה מוצלחת של מתקני גרעין באיראן, הוא שיעור מבריק בעיצוב מסר, בניית נרטיב ושליטה בקצב ובטון.
נוסח הנאום כולו נמצא כאן, אבל בואו ננתח אותו לעומק ונראה מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו על העברת מסרים אפקטיבית.
המסר המרכזי ברור, בוטה, חד– והוא חוזר שוב ושוב
“Iran’s key nuclear enrichment facilities have been completely and totally obliterated.”
המסר שפותח את הנאום הוא גם זה שסוגר אותו- ניצחנו. הצלחנו. חיסלנו את האיום.
זה אולי נשמע פשוט, אבל רוב הפרזנטציות נופלות בדיוק פה- כשמנסים לומר יותר מדי, במקום לזקק רעיון אחד שייכנס לראש ויישאר שם.
במצגות עסקיות, אנחנו נוטים לעטוף את המסר המרכזי בעשרות מילים ומושגים. טראמפ, לעומת זאת, חוזר עליו כמו מנטרה. הוא מתעקש שתזכרו אותו.
וזה בדיוק העניין:
✅ תדברו פשוט
✅ תחזרו על העיקר שוב ושוב
✅ אל תתביישו להדגיש
שימוש מופתי בפנייה לרגש ולא לרציונל
“We lost over a thousand people… blowing off their arms, blowing off their legs.”
“We love you, God.”
הנאום הזה לא עמוס בנתונים. אין גרפים. אין הוכחות.
יש רגש. כאב. דם. אמונה. גאווה. פחד.
והאמת? זה עובד.
אנשים לא זוכרים גרפים. הם זוכרים משפטים שנגעו להם בלב או בבטן.
רוצים שהפרזנטציה שלכם תייצר שינוי? פנו לרגש.
תראו את הכאב של הלקוח. את הפחד של השטח. את התקווה של ההנהלה.
הרגש מניע לפעולה הרבה יותר מהר מהיגיון.
פניה לקהל מרובה ומגוון מבלי לאבד אף אחד
“I want to congratulate Prime Minister Bibi Netanyahu…”
“God bless Israel, and God bless America.”
טראמפ פונה בו-זמנית לאמריקאים, לישראלים, למערכת הביטחון ולציבור הבינלאומי וכל אחד מרגיש שמדברים אליו.
איך?
כל פסקה כתובה בגובה העיניים של הקהל הרלוונטי והכל מחובר תחת נרטיב אחד – “זה היה הכרחי וזה הצליח”.
במונחים של מצגות פנים-ארגוניות, זה כמו לשלב בשקפים גם מסר לצוות, גם לאגף הכספים וגם למנכ"ל, בלי להתבלבל. זה דורש שליטה. תכנון. ודיוק.
האם נוסחת השכנוע היא עובדה + איום + תקווה?
“There are many targets left… but hopefully, we won’t need to go there.”
“There will be either peace or there will be tragedy.”
העוצמה בנאום הזה היא ביכולת של טראמפ להעביר מסר תקיף בקור רוח, מבלי לאבד שליטה.
זה לא נאום של "שרפנו את העולם". זה נאום של "עשינו מה שצריך, ועכשיו זו ההזדמנות לשלום".
גם אנחנו יכולים לעשות את זה:
✅ להראות את מחיר הסטטוס קוו
✅ להציע חזון ברור לעתיד
✅ להשאיר מקום לקהל להרגיש שהוא בוחר נכון
אני מסכמת את הדברים העיקריים שאנחנו יכולים ללמוד וליישם גם בפרזנטציות ובמצגות שלנו
🔹 לזקק מסר אחד ברור
🔹 לבנות סיפור שמניע רגש
🔹 אפשר לפנות לקהלים שונים מבלי להתבלבל
🔹 שילוב בין עוצמה לתקווה יוצר תחושת הזדהות
מאמרים נוספים שכתבתי על דונלד טראפ שתרצו לקרוא
איך (לא) ליצור פייק ניוז במצגת
האם אקטואליה היא הזדמנות להעברת מסרים במפגש עסקי?
