AI can't make people feel. Only people can make it
היום (6.6.25) השתתפתי באחד מהכנסים הגדולים בעולם בנושא פרזנטציות, סטוריטלינג והעברת מסרים Present to Succedd.https://www.presenttosucceed.com/
המיקוד השנה היה כמובן AI
הכנס עסק בשאלה שמעסיקה כל מי שמנסה להעביר רעיון, לשכנע או לייצר השפעה: איך יוצרים מצגות ופרזנטציות אפקטיביות, אנושיות ומדויקות, דווקא בעידן שבו הבינה המלאכותית מייצרת מסרים שנשמעים מבריקים, אבל מרגישים ריקים?
איך מגשרים על המהירות והיעילות שבה הכלים עובדים, מבלי לאבד את הלב שלנו, הקול שלנו והחיבור האנושי שצריך להחזיק את כל אלה יחד?
הנה כמה תובנות מרכזיות שלקחתי איתי מהכנס, שחזרו כמעט בכל ההרצאות
מילים יוצרות חיבור
דווקא עכשיו, כשהכול נעשה מהיר וגנרי בגלל שימוש הולך ועולה בכלי בינה מלאכותית, יש חשיבות גדולה יותר להשתמש במילים פשוטות, ברורות ומדויקות.
וזה למה? כי המילים, הדיבור, הקול והטונציה שלנו הם אלה שיוצרים אמון, מקרבים ומרימים את המצגת מהמקום הטכני למקום האפקטיבי. שזה בדיוק המקום שבו אנחנו יוצרים חיבור עם המשתתפים שלנו.
אנלוגיות הן לא סתם מילה יפה ולא קישוט, הן עוגן שחובה להשתמש בו.
כשמשתמשים במטאפורה טובה, זה עוזר לקהל להבין, להרגיש ולהירגע. להגיד "המוצר שלנו זה כמו…" הופך מוצר חדש ממשהו לא מוכר למוכר, מורכב לפשוט, ומאיים לרלוונטי. זה אשכרה כלי רגשי, לא רק הסבר.
בואו נהיה אותנטיים ונפסיק לרדוף אחרי שלמות.
All humans want connection, not perfection
מה שזוכרים מפרזנטציה זה הסיפור, האנרגיה וטונציה. רדיפה אחרי העיצוב המושלם זה כל כך 2020… כי מצגת טובה לא מנסה להרשים, היא מנסה לחבר.
ואיך כל זה מתחדד לנוכח השימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית?
We are entering the jugglers era!!
הדוברים בכנס לא ניסו לשכנע אותנו שבינה מלאכותית תחליף את בני האדם. להפך.
השאלה שעלתה חזק היא איך אנחנו מובילים את הכלים, מתעלים אותם ליצור עבורנו מצגות טובות יותר, אפקטיביות יותר, ולא נותנים לכלים להוביל אותנו. האדם הוא המוביל, לא המובל.
הנה עקרונות ליישום חכם של בינה מלאכותית בפרזנטציות
תמיד להתחיל בבריף אנושי: מה המטרה? מי הקהל? מה האווירה בחדר?
לנסח פרומט מדויק ולא גנרי: לציין קונטקסט עסקי, סגנון דיבור, טון קולי, משך, סוג האירוע.
להבין שכל דרפט ראשון הוא רק נקודת פתיחה, לפעמים רחוקה מאוד מהתוצר הרצוי והסופי. לא מוצר מוגמר.
לבדוק שהמסר באמת מרגיש אישי, חד, רלוונטי ולא קלישאה ממוחזרת.
לאתגר את הכלי שוב ושוב, כדי לקבל תוצרים שמרגישים אותנטיים, אנושיים, רלוונטיים ומדויקים.
ONE SIZE FITS NO ONE
מצגת שאינה מותאמת אישית, פשוט לא פוגעת. פספוס. למרות כל הכלים המשוכללים.
ובסוף- מה באמת נשאר מהכנס?
לא שקפים. לא אפקטים. לא טרנדים נוצצים.
מה שנשאר זה משפט אחד, תובנה אחת, מסרים קצרים שנוגעים ומשאירים רושם.
כשאני מזקקת את זה, מה שבאמת נשאר זה תחושת הרושם. האם הייתי באנרגיות של "וואו" במהלך הפרזנטציה? האם זה נגע בי?
ובנוגע ל- AI, האם הוא ישתלט עלינו לגמרי?
בקצרה- לא!!
וקצת יותר מפורט-
אחרי 8 שעות ו- 13 הרצאות, התשובה לזה היא כנראה שילוב:
בינה מלאכותית אולי לא תשתלט על העולם, אבל אנחנו חייבים ללמוד להשתמש בטכנולגיה ולהעמיק בה ללא הרף. אנחנו צריכים להתנסות בכמה שיותר כלים ולאמץ כלים חדשים כל הזמן, בתוך השגרה שלנו. אני ממש הולכת להקדיש לזה פוסט מעמיק (תעקבו).
בינה מלאכותית היא כלום בלי האדם, בלי שיקול הדעת הביקורתי שלנו, בלי ההכוונה שלנו ובלי הרגשות שלנו.
ומה הלאה?
אז בשנה הבאה, כנראה שהכנס יתקיים גם בסופיה כמו ב- 4 שנים האחרונות (12.6.26) והחידוש- יהיה עוד כנס גם בלונדון (21.5.26)
המיקוד בכנסים של 2026 יהיה סטוריטלינג (איך לא?…)
כי אנחנו, האנשים, זה כל הסיפור. וזה ה- סיפור הכי חשוב. ואנחנו חייבים לזכור את זה.
