האירועים הדרמטיים של 7.10.23 שינו לחלוטין את המציאות שלנו, בכל תחומי החיים. בימים הראשונים למלחמה כשישבתי צמודה למסך הטלויזיה לקבל כל פיסת מידע או שביב תקווה, התחלתי לשמוע קול אחר בחלק ניכר מערוצי החדשות בטלויזיה בישראל, סגנון דיבור שונה, שפה אחרת, באמצעותם הם מתקשרים עם הציבור.
אנחנו כבר חודשים לתוך המלחמה והמגמה הזו הולכת ומתחזקת. סגנון הדיבור השתנה, כך שהאותנטי והאישי מתחזקים מאוד, על חשבון השפה המעונבת, הרשמית, המוכתבת שהיתה הרבה יותר דומיננטית לפני 7 לאוקטובר.
האתגר: העברת מסרים במציאות כואבת ומורכבת
מאז 7.10.24, התקשורת בישראל נדרשת לעמוד באתגר של העברת מסרים במציאות כואבת ומורכבת. האירועים המוחשיים והמטלטלים, קורים כל העת בקצב מסחרר ובלתי נתפש, מה שמביא את הצורך להבין שחדשות זה לא רק לדווח, אלא גם להרגיש ולהעביר רגשות. השינוי בטונציה ובסגנון הדיבור בערוצי החדשות הישראלים בטלויזיה היה מיידי, וכלל מעבר לנימה אישית, רגשית ואותנטית יותר, שיוצרת חיבור עמוק יותר עם הצופים.
לפתע, היה צורך לשדר חדשות 24/7 בקצב מסחרר, ללא לוח שידורים מתוכנן מראש, אירוע רודף אירוע, בשורה רודפת בשורה, שידורים מתפרצים של דובר צה"ל, כתבים פרוסים בהמון נקודות שידור. כל הקלפים נטרפו גם בתקשורת- המתוכנן כבר לא היה רלוונטי והכל הפך להיות ספונטני ומתגלגל. המצב פגש שדרנים המומים, כואבים, שרויים בצער עמוק, לעיתים אפילו בוכים, המומים, לא מאמינים למשמע אוזניהם, ואנחנו הצופים "זכינו" לראות על המסך התנהלות שהיא פחות פורמלית, מעונבת ומתוכננת, כפי שהיכרנו אותה עד לאותו יום ארור.
הטונציה החדשה: חיבור רגשי עמוק
השינוי בטונציה, כלומר בגוון הקול ובאופן הגשת החדשות הדיווחים, היה בולט ביותר. משתמשים יותר בטונציות נמוכות, איטיות ואמפאתיות יותר, תוך שימוש גם בהבעת רגשות, הבעות פנים משוחררות יותר ושיתוף בתחושות עם הצופים. המטרה לא הייתה רק לדווח, אלא גם להרגיע, לתמוך ולהזדהות.
גם סגנון הדיבור השתנה
מעבר לשינוי בטונציה, סגנון הדיבור של כלי התקשורת עבר שינוי. עם הצורך להעביר מסרים כואבים, כאלו שפוצעים את הנשמה, השדרנים, הכתבים והפרשנים התחילו לדבר בשפה פשוטה ויומיומית יותר. פחות בשפה פורמלית שהייתה נהוגה לפני כן, ובמקום זאת שפה שהיא פחות רשמית, יותר אישית ויותר קרובה. ערוצי החדשות הפכו להיות כלים להעברת מסרים המבוססים על אמפתיה והבנה, עם דגש על העברת תחושות אותנטיות שמדברות ישר לבטן של הצופים.
אותנטיות בהעברת מסרים גורמת לחיבור ולהזדהות
השינויים בשפה, בטונציה, בהבעת הרגשות, יוצרים אצל הצופים תחושות הזדהות ומפעילים רגשות בצורה מהירה- כעס, אכזבה, תקוה, שמחה יכולים להרגיש אמינים ומדויקים יותר, מאחר שערוצי החדשות הפכו להיות לא רק מקורת מידע, אלא גם שותפים פעילים לשיקוף תחושות הציבור.
השינויים הללו משקפים את הצורך העמוק של הציבור בקשר רגשי אמיתי עם מקורות המידע שלו. האותנטיות והפתיחות הפכו להיות כלים מרכזיים בהעברת מסרים, ומביאים לתחושת קרבה והבנה עמוקה יותר בין התקשורת לבין הציבור.
ייתכן ששינויים אלו יהפכו לנורמה החדשה, שבה התקשורת ממשיכה לשים את הדגש על אותנטיות ואמפתיה בהעברת המידע. עם זאת, השאלה נותרת פתוחה: האם, לאחר שהמצב יירגע, נמשיך לראות את אותו סגנון דיבור אישי ומחובר, או שנחזור לסגנון פורמלי ומנותק יותר? מה שברור הוא שהתקופה הזו שינתה את התקשורת הישראלית ואת האופן שבו היא מתקשרת עם הציבור, והשפעותיה ימשיכו ללוות אותנו גם בעתיד.
הערה – חשוב לציין כי מאמר זה עוסק בשינויים מקצועיים הקשורים לסגנון הדיבור ובטונציה של ערוצי החדשות בטלויזיה בישראל, ואינו מביע עמדה פוליטית. למרות שישנם ערוצי תקשורת שבוחרים לנקוט עמדות פוליטיות גם בתקופה זו, ההתמקדות כאן היא בהיבטים המקצועיים והאותנטיים של השיח.
אוגוסט 2024
