בתקופות של נושאים כלכליים בוערים וחמים גם בשיח הציבורי (כמו עכשיו לגבי יוקר המחיה למשל), אנחנו רואים גם בעיתונות הפופולרית שימוש בהרבה גרפים והמחשות ויזואליות בצורות שונות.
יש לזה כמה סיבות:
📍 גרף הוא אמצעי יעיל מאוד להעברת מסר במהירות.
📍 הגרף מאפשר להציג נתונים בעומק היסטורי, למשל מה קרה בחודשים/ ברבעונים/ בשנים האחרונות.
📍 הגרף מאפשר לעשות השוואה בין פרמטרים שונים בקלות יחסית.
השבוע התפרסמה כתבה ב"ידיעות אחרונות" בנושא קצב הצמיחה של המשק הישראלי, האם אנחנו במיתון, השפעות על הריבית.
מבחינה ויזואלית, לדעתי נעשה שימוש בכתבה בשלושה עוגנים ויזואליים עיקריים: כותרת ענקית, תמונת נושא והגרף.
התעצלתי לקרוא את הכתבה אבל התעמקתי בגרף.
מיד קפצה לי לעין העמודה האדומה (ברור, כי היא הכי בולטת) ואז לא הצלחתי להבין האם העמודה מציינת מספר שלילי? כלומר, האם ניתן להסיק שאם היא צבועה באדום והכיוון שלה הפוך לשאר העמודות, ה- 2.7% הוא בעצם צמיחה שלילית?
אם כן- למה לא שמו את הסימן מינוס לפני ה- 2.7%? ולמה המספר 2.7% מונח מעל ציר X?
האם נכון להניח שכל מי שקורא את הכתבה ובוחן את הגרף ידע לעשות את ההיקש הזה?
המשכתי להתעמק בגרף ומצאתי עוד כמה בעיות, למשל:
🙁 לא צוין המקור לנתונים, שבד"כ נהוג לציין
🙁 בכותרת מצויין כי הנתונים הם לשנה, בעוד שהגרף מראה 5 רבעונים (במקום 4, אבל אפשר להתווכח על זה)
🙁 האם עמודות בצבע כחול הן סימן מוסכם ל"בסדר" בעוד שאדום הוא תמיד "לא בסדר"?
עיצבתי מחדש את הגרף, כמו שלדעתי הוא צריך להיראות.
במבט ראשון, זה לא מאוד שונה מהגרף בכתבה, אבל יש ניואנסים.
המסקנה החשובה ביותר שאני יכולה להוציא במקרה הזה היא שלא כדאי להניח שכל מי שרואה את גרף שעיצבנו, ידע להבין את משמעות הערכים שבו, אם אנחנו לא מדייקים ולא מציינים את כולם.
גם בגרף פשוט יחסית, כדאי לשים את הדברים על הנייר (או על העיתון, או על השקף) כדי להעביר את המסר בצורה פשוטה ומהירה.
אני מזמינה אתכם לקרוא עוד כתבות בנושא גרפים, למשל איך תגרמו לגרפים שלכם להיראות עוד יותר טוב.
בהצלחה!!
