לפעמים כל מה שצריך זה פשוט לעצור ולהקשיב.
לפני כמה ימים פנתה אליי יזמת שעוסקת בתחום הרפואי. בעוד חודש וחצי היא מציגה בכנס מקצועי, מול מאות אנשי מקצוע.
היא נשמעה קצת לחוצה. לרגע חשבתי שמדובר בפחד במה.
שאלתי אותה: "את מרגישה בנוח לעמוד מול קהל?"
"כן," היא ענתה מיד. "זה לא העניין. אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל."
וזה רגע שאני כבר מכירה מקרוב. לא מדובר על חוסר ביטחון מול קהל, אלא על חוסר סדר. עומס של תוכן, ידע, רעיונות. אין מיקוד לגבי המטרה ואין מסלול ברור של הסיפור. לפעמים אפילו אין סיפור, אלא יש רק תחושת הצפה. ולחץ.
מה שהיא הייתה צריכה זה לא עיצוב שקפים ולא משפטים מבריקים. היא לא חיפשה תבניות למצגות או תמונות יפות למצגת.
היא הייתה צריכה להבין איך לספר את הסיפור שלה- בביטחון, ברצף ובצורה שהקהל יבין את המוצר הרפואי שהיא פיתחה.
אז קבענו שעה. לא כדי "לעשות מצגת", אלא כדי לבנות שלד.
איך היא פותחת. מה בא אחרי זה. איך מחברים בין חלקי הסיפור. מה נשאר בחוץ. ואיפה בדיוק נכנס הרגע הזה שבו הקהל אומר לעצמו "אני מבין".
הרגע שאנחנו מרגישים שהמשתתפים איתנו ושהם מבינים את התועלת שאנחנו מביאים עם המוצר או הרעיון שלנו.
אחת ההחלטות הכי משמעותיות בפגישה שלנו, הייתה למשל להזיז את תיאור המוצר והבעיה שהוא בא לפתור משקף 15 לשקף 2.
כי אם הקהל לא מבין את הבעיה שאנחנו פותרים כבר בהתחלה, הוא פשוט לא יישאר איתנו לאורך הדרך.
לפעמים שינוי אחד קטן בסדר השקפים, משנה את כל המצגת.
בסוף הפגישה היא נשמה עמוק ואמרה: "זה בדיוק מה שהייתי צריכה. הרגעת אותי."
וזה מה שמצגת צריכה לעשות- לא רק להרשים, אלא להוביל.
לספר סיפור ברור, לגעת בקהל, ולעשות סדר, גם בתוך התוכן וגם אצל מי שמציג אותו.
הכנת מצגות עסקיות היא לא רק עניין של עיצוב. היא בעיקר עניין של חשיבה. של מבנה. של שליטה במסר.
גם מצגת יפהפייה יכולה ליפול אם אין בה רצף ברור. אם הדוגמאות לא יושבות טוב. אם הקהל מתבלבל כבר אחרי השקף השני.
לא משנה אם זו מצגת להנהלה בכירה, משקיעים או שותפים. הסיפור הוא זה שקובע את הקשב. את ההשפעה. את מה שיזכרו.
אם אתם מרגישים מוצפים, לא יודעים איך להתחיל או מה חשוב יותר להכניס- אולי אתם לא צריכים עוד שקף. אולי אתם צריכים שעה אחת של סדר, כיוון ובהירות.
מוזמנים לדבר איתי ונראה איך אפשר לשפר את הסיפור שלכם 😍