השתתפתי זו השנה השלישית בכנס Present to Succeed, שחלקו הראשון היה ב- 12.6.26 בסופיה וחלקו השני מתוכנן להיות בלונדון בחודש נוב' 2026.
בכל שנה אני ממש מחכה לכנס ולדוברים, ברובם ברמה מקצועית מאוד מאוד גבוהה, כך שאני תמיד לומדת דברים חדשים ומחכימה מאחרים. 8 שעות, 10 הרצאות, ואת התובנות אני לא שומרת רק לעצמי, שמחה לשתף אותן כאן איתכם.
הנה התובנות העיקריות שלקחתי מהכנס ומה זה יכול לעשות לדרך שבה אני עובדת מול לקוחות.
עובדות לא מזיזות אף אחד. סיפורים כן.
מחקרים מראים שעובדות לבדן כמעט אף פעם לא מניעות אנשים לפעולה. ובכל זאת רוב המצגות העיסקיות נשענות רק על דאטה.
ברמה האבולוציונית והפיזיולוגית, המוח שלנו התפתח כדי לקלוט סיפורים, לא טבלאות. אנחנו זוכרים מי עשה מה למי, אבל לעולם לא נזכור את הנתון השלישי בגרף.
ולכן, כשלקוח שולח לי מצגת מלאה במספרים, השאלה הראשונה שלי היא לא איך נעצב את זה, אלא מה הסיפור שהמספרים האלה מספרים. בלי סיפור, גם העיצוב הכי יפה נשאר טבלה ואיך נדע מה להדגיש?…
יש מדע מאחורי זה. ממש מדע.
מבחינת המדע והמחקר, יש אלמנטים ברורים של סיפור ששולטים בקשב של הקהל, בלי שהקהל בכלל מודע לזה.
זה לא "תהיו יותר יצירתיים", אלא זו ממש הנדסה של מבנה, שגורם למוח שלנו לעקוב, לזכור ולפעול.
מה לקחתי: הסדר של השקפים הוא לא קישוט, הוא מנגנון. כשאני מזיזה שקף ממקום למקום, אני לא רק מסדרת. אני משנה את הדרך שבה הסיפור נכנס לראש של הקהל.
AI הוא לפיד, לא תחליף.
זה הציר שהכי עניין אותי, כי אני בונה לעצמי ארגז כלים של AI למצגות.
AI הוא לא רק כלי, הוא לפיד- הוא מאיר לך דברים שלא ראית קודם. אבל מישהו עדיין צריך להחליט לאן לכוון אותו. כשאנחנו שולטים בסיפור, אנחנו יכולים לשלוח בלפיד.
גם הנציגה מ- GAMMA שהעבירה הרצאה שיווקית לגמרי, לא הצליחה לשכנע אותי שהם פותרים כבר את כל הבעיות במצגות. הם אולי יודעים לבנות מצגת ל- 50% ולדלג על קנבס ריק, אבל הם עדיין לא יודעים מה הסיפור שלך.
מה זה אומר אצלי: אני משתמשת ב- AI כל יום. הוא חוסך לי שעות. אבל את ההחלטה מה חשוב, מה מיותר, ואיפה שמים את הרגש, אני עדיין לוקחת בעצמי. וזה בדיוק מה שהלקוח צריך.
גרף יפה הוא לא סיפור.
הגרפים היפים שלנו הם לא סיפור. אולי אנחנו מתלהבים מוויזואליזציות מורכבות ומרשימות, אבל הגרפים עצמם הם שום וכלום בלי סיפור.
הוא דיבר על one-second chart – גרף שמבינים בשנייה ולא כזה שרק מרשים. הפשטות תמיד מנצחת את המורכבות.
מה לקחתי (כבר מזמן): כשאני מציגה נתונים מורכבים ללקוח, המבחן הוא לא כמה זה מרשים. המבחן הוא כמה מהר מישהו מבין את הנקודה. אם צריך להסביר את הגרף, הגרף נכשל.
ואולי אעשה על זה וובינר בקרוב, כי זה באמת נושא סופר חשוב.
הסיפורים שמסתובבים לנו בראש הם הקהל הכי קשוח שלנו
איך אנחנו נוהגים כלפי עצמנו? בזמן הכנת המצגת, בזמן התכנון, דקות לפני הפרזנטציה? איזה סיפורים רצים לנו בראש?
האם אנחנו טיפוסים מרצים? או אולי קשוחים מדי עם עצמנו? האם הקול בראש שלנו אומר "מי בכלל מקשיב לי", "מה אם אתבלבל".
מה לקחתי: זה נגע בי, כי אני מלמדת אנשים להציג, ולפעמים שוכחת שגם אני, לפני סדנה, מרגישה את הקול הזה. הן הזכירו לי שקודם כל עלינו להסתדר עם הראש שלנו, לפני שאנחנו יוצאים החוצה.
סטוריטלינג הוא לא קישוט שמוסיפים בסוף. הוא השלד.
הכלים שלנו משתנים, ה- AI נכנס, הגרפים מתחדדים. אבל מי שיודעת לספר סיפור שמזיז אנשים נשארת רלוונטית.
הכנס היה מרתק, מקצועי וברמה מאוד גבוהה. קיבלתי תובנות חדשות וחיזוק לדברים שאני כבר עושה באופן שוטף במהלך העבודה עם לקוחות.
אם אתם צריכים עזרה בהכנת מצגות או בהעברת מסרים, אני כאן לשירותכם, לעזור ולשתף מהניסיון ומהידע שלי.
נ.ב.- חלקו השני של הכנס מתוכנן בנובמבר 2026, לונדון.